חמשת הכללים לראיון עבודה מוצלח

החלטות שאדם מקבל במהלך ראיון עבודה יכולות להכריע האם הוא יהיה העובד שישימו עליו עין לקראת הקידום הבא או זה שמרוב חוסר התאמה הבוס בכלל לא זוכר את השם שלו. ולא, לשנן שאלות נפוצות ואת התשובות שלהן לא יכניס אותך למקום שאתה מכוון אליו. ריכזנו כאן מספר טיפים שמטרתם לחדד למרואיין את תחושת המסוגלות העצמית שלו – עליך להבין שהראיון הזה בכיס שלך! וכדי שבאמת יהיה אפשר להאמין בזה, צריך לעשות עבודה מוקדמת:

מחקר מקדים

יכול להיות שאתם נפלאים בעבודה שלכם, עובדים שקדניים ובעלי ניסיון. למרות זאת, הואיל והשוק היום הוא גדוש ותחרותי, כל פיסת ידע יכולה להוות יתרון. נצלו זמן ללמוד מראש על מקום העבודה, על העסק, על המנהלים (בעיקר אם אתה יודע את שמו של האדם שיראיין אותך). בדקו האם יש למעסיק משתמש באתר Linkedin (אתר בינלאומי לפרסום וחיפוש משרות) ואם כן – למדו מהמשתמש הזה מה התכונות שהוא מחפש בעובד. חשוב לזכור שהמטרה היא לא לרקום אישיות בדויה ומותאמת אישית לצרכי המעסיקים הפוטנציאליים שלכם, אלא להבליט את התכונות אצלכם שחשובות למעסיק, שהולכות יד ביד עם ערכי העסק ויחד עם זאת להצניע את התכונות שלכם שהם צפויים פחות לאהוב.

לבוש ואסתטיקה

אנשים רבים לא מייחסים חשיבות רבה ללבוש בעת ראיון עבודה – ובכן, הרבה אנשים טועים.

בכל ראיון עבודה, גם לתפקיד פשוט יחסית, יש להגיע לבושים בסגנון פחות יומיומי ויותר רשמי. ותרו על המכנסיים הקרועים, ותרו על כפכפים או סנדלים – כן, זה כזה משפיע. הגורם הבולט ביותר שמשפיע בראיון עבודה הוא הרושם הראשוני, כמו דייט. לכן, רצוי להשקיע מעט מהלבוש היומיומי, לשדר אמינות וכבוד דרך הלבוש שלכם. גברים – רצוי להגיע עם שיער פנים מסודר (מגולח או מטופח. אף אחד לא משדר אמינות דרך חצי זקן שגדל בצורה לא אחידה). נשים – רצוי שיער אסוף, כמה שפחות תכשיטים. משהו קריטי בעיקר הוא הריח – מומחי משא ומתן בארץ ובעולם מצאו כי לנושא ונותן בעל ריח נעים יש כישורי שכנוע טובים יותר, האדם שמולו מסתכל עליו בעין מקבלת ובאוזן קשובה. ודאו שאתם מתייחסים בכבוד למראיינים שלכם, ואתם מראים להם שאתם מכבדים את ההזדמנות שניתנה לכם ע”י כך שתגיעו נקיים, לבושים יפה, מסודרים ומריחים טוב.

רושם ראשוני

משפט נושן אומר שאין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני. המשפט הזה קריטי מאוד בחיים, במערכות יחסים, בצבא ובעיקר בראיונות עבודה. כל אדם צריך לזכור שיש לו רק פסילה אחת, כך שאם כבר עושים משהו – אז שיהיה מאה אחוז מעצמכם. כמו שאמר דונלד טראמפ: “אם כבר צריך לחשוב, למה לא לחשוב בגדול?”. לפי אתר “Monster” הבריטי, הזמן בראיון עבודה שבו המרואיין יכול להשפיע עד שהמראיין מגבש דעה לגביו הוא 6-דקות ו-25 השניות הראשונות. מצד שני, אנחנו מדינה שלא נחה לרגע, ככל הנראה שהמראיינים הישראלים יגבשו עמדה הרבה יותר מהר.

נתחיל בזמנים: אסור לאחר לראיון. עדיף להגיע שעה לפני הזמן מאשר לאחר בדקה אחת. אין דבר שמשדר זלזול ועצלנות באופן מהיר כמו איחור, וזה הדבר האחרון שאתם רוצים שהאנשים שמעוניינים לשכור את שירותיכם יחשבו עליכם. טעות נפוצה נוספת בראיונות עבודה היא בעיית הנימוסים; אם לא תהיו מנומסים יהיו מעסיקים שיתעלמו מכך, יהיו כאלו שידחו אתכם במקום. מה שבטוח זה שאם כן תהיו מנומסים, זה יוסיף לכם נקודות לחיוב אצל כל מעסיק. לכן, כאשר נכנסים לחדר יש לוודא שאתם סוגרים את הדלת אחריכם, שמרו על טון דיבור שקט ורגוע (ניתן להעביר מסרים אסרטיביים ואף לשלוט בכל הסיטואציה גם בלחישה, קול רם לא יחזק אתכם) ולעולם אל תקטעו את האדם שמשוחח אתכם. במידה ואתם לוחצים ידיים עשו לחיצת יד חזקה מספיק כדי שהיד שלכם תישאר יציבה, אך לא חזקה מתי כך שתלפתו את יד המראיין. וכמובן מה שהכי חשוב – חיוך. חיוך מקרין אווירה חיובית ומשדר רוגע וביטחון, חיוך בעת הכניסה ובדקות הראשונות של השיחה יציג אתכם כחברותיים ויקרב את המשרה הבאה שלכם.

תשוקה היא שם המשחק

הצעירים הישראלים מושפעים מאוד מתחושת ה-FOMO – הפחד מפספוס (Fear Of Missing Out). קיימת המחשבה שאי שם נמצאת העבודה המושלמת שבה נהנים כל היום והשכר מתמגל והעובדים לבביים. אז עד שהבלון הזה מתפוצץ, מעסיקים נאלצים לדחות עשרות ולעיתים מאות מועמדים משום שהם לא משדרים להם נכונות לעבוד, לרצות את התפקיד ואולי להשתקע בו.

הראו את התשוקה שלכם לתפקיד. אין צורך לשחק משחקים, תאמרו ישירות למראיין שלכם שאתם רוצים לעבוד אצלו, שאתם רוצים את התפקיד, שאתם רואים את עצמכם מצליחים במקום הזה. רצוי לומר לקראת סיום הריאיון תודה למראיין על הזמן שהוא הקדיש לכם, ולמסור לו שנהניתם מאוד ללמוד עוד על תחום העיסוק הספציפי. אל תתירו מקום לספקות, היו חד משמעיים ותאמרו את רצונכם לקבל את המשרה. אמנם זה נשמע טריוויאלי, אך זו בדיוק הסיבה שבגללה כמעט ולא תשמעו בראיון עבודה אמירה פשוטה של: “אני רוצה את התפקיד”.

תקשורת

עד עכשיו עסקנו בדברים חשובים מאוד, אך ברור שהדבר החשוב ביותר הוא התוכן שאתה מציג למראיין כשאתה מספר על עצמך. השאלה הראשונה והבסיסית לראיונות העבודה היא “ספר/י לי על עצמך?”. רצוי לדבר גם על האדם שאתה, על תחביבים, מאיפה אתה בא, סטטוס (אדם שהסטטוס שלו אינו רווק משדר יותר אמינות ובגרות).

שאלות רבות מצריכות מהמרואיין לתאר מקרה מסויים שקרה בעבר, מקרה שבו הוא ניהל משהו חשוב, נכשל במשימה או התנהג באופן מסוים. תקפידו לבצע את אותם שלושה שלבים כאשר אתם מתארים אירוע מהעבר.

השלב הראשון הוא הצגת העובדות היבשות, מה שקרה, הנסיבות שהובילו למקרה

השלב השני הוא לתאר את מה שהרגשת, מה שחשבת והתלבטויות שהיו לך. תשתפו את המראיין בתהליך החשיבה שלכם – גם אם עבורכם זה נשמע מיותר, זה יעביר למראיין את המסר שאתם בעלי יכולת להתמודד עם סיטואציות מורכבות.

והשלב השלישי הוא הסוף של הסיפור. הוא יכול להיות טוב, רע, או כזה שמעורר תקווה, אבל לא משנה מה בסוף תצטרך לחייך ולהסתכל בעיניו של המראיין.

ולסיום, כששואלים אם יש משהו להוסיף – אל תעשו את הטעות ותחשבו שמדובר בהזדמנות לדבר באריכות בשבחכם. מדובר בטעות הנפוצה ביותר. המראיין מעוניין לתת לכם הזדמנות לחשוף משהו על עצמכם, אל תהפכו לסוכני מכירות של עצמכם. במידה ויש פרט מקצועי ענייני שאתם מעוניינים להוסיף – לכו על זה. אבל לא מעבר.

ולסיום, נותר לכם לחכות לטלפון ולהודעה המשמחת שתבוא. תיצמדו לכללים, תבואו רגועים ותזכרו שאם עשיתם את המקסימום שלכם בראיון – זה שלכם.