חינוך פיננסי לגיל הרך – כך נלמד את ילדינו!

מדובר בדור אחר, דור השפע, שנדמה שיש לו הכל, החל מבגדים ממותגים ועד לטלפונים חכמים. ועכשיו נשאלת השאלה היחידה; כשהכול נראה נגיש וקל, האם הילדים ידעו כמה קשה עובדים כדי להשיג את הכסף? איך מלמדים את הילדים של היום את הערך של כסף? כך נחנך את ילדינו להתנהלות כלכלית נבונה.

קשה לדמיין איך היו הילדים של פעם, בעידן ה”בא לי”, “תקנו לי”, “אבל לכולם יש”, או “אבל אמא/אבא”. זה מתחיל כבר בגילאי שנתיים וממשיך עוד הרבה הלאה לתקופת גיל ההתבגרות – תרבות הצריכה. נדמה שהילדים כיום רוצים את הכל, ולא תמיד מבינים את המשמעות הכלכלית. ישנם הורים שעומדים חסרי אונים מול השפע הצרכני, מול ההשוואות והתחרות בין הילדים: למי יש את הטלפון הכי חדש, או הנעליים הכי יקרות? לעיתים גם נקיפות המצפון של ההורים שרוצים לבלות קצת זמן איכות עם הילד עוזרים להמתיק את החוויה עם מתנה שווה.

כיום דבר אחד ברור -חינוך פיננסי והתנהגות כלכלית נכונה היא כלי בסיסי וחיוני על מנת לשרוד את החיים המודרניים, והיא במקרים רבים יכולה להבדיל בין עושר לעוני.

קופות
אם חשבתם כי קופות החיסכון חלפו מן העולם – טעות מרה בידיכם. גם אם לא מדובר באותן קופות מתכת מלבניות של “דן חסכן”, או בקופסאות הפח הכחולות של קק”ל, עצם הנוכחות של קופת חיסכון מלמדת את הילד, שככל הנראה לא נושא עמו ארנק, על האפשרות של ההון העצמי לעלות ולרדת.

מומלץ לתת לילד דמי כיס סמליים (גם אם הילד מבקש צעצוע ב200 ש”ח, סיכויים גבוהים שעשרה או עשרים שקלים יספקו לו חוויה מתאימה), ולקבוע איתו שאת מרבית הכסף ישים בקופה. כך כל ילד יפנים עיקרון חשוב – כאשר כסף מגיע אליי, לפני שאני מבזבז אותו – אני שומר חלק ממנו בצד.

מדובר בתוכנית פשוטה מאוד שתקשר אצל הילד בין הגירוי של לקבל כסף (או במלים אחרות- משאבים) וחיסכון.  הילד לומד כי לפני השימוש בכספיו עליו לחסוך ואפילו להשקיע מחשבה ולתכנן קדימה. כך מנחילים לילדים הרגל שמכל סכום מסוים שהם יקבלו, חלק יישמר לאח”כ. מומלץ גם מדי חודש לפתוח את קופת החיסכון ולהראות לילד כמה כסף הוא הצליח לחסוך. בגיל הרך יש משמעות רבה להישגים והם קשורים לאופן החשיבה שלנו לכל החיים קדימה, כפי שמעידים מומחים לפסיכולוגיה התפתחותית. אותו “הישג” בעיניו של הילד, שלומד לראשונה כיצד חוסכים, יפתח אצלו מוטיבציה לשמור עוד כסף בצד, ועוד כסף. ואם אתם דואגים שהילד יגדל להיות חסכן מדי? ואפילו קמצן?.. זכרו שני דברים: הראשון, עדיף חסכן מאשר פזרן. ובנוסף- נרצה לעודד את הילד להשתמש בכסף ש”הרוויח” וחסך כדי לקנות לעצמו צעצוע קטן או ממתק מדי פעם, משהו שיגרום לו לתחושת התגמול עבור החיסכון שחסך.

מעקב
אותו משפט נושן נשאר תמיד נכון – ידע זה כוח. כאשר אדם יודע כמה הוא מכניס וכמה הוא מוציא, היכולת שלו לבקר את עצמו ביחס למה שהוא רוצה מתחדדת ויש לו את היכולת להגביל את עצמו לפני נקודת בזבוז חסר אחריות. ניתן לקנות לילדים מחברת שתהיה “מחברת חיסכון” ובה הילד ירשום בטבלה פשוטה כך:

תאריך הוצאה/הכנסה נושא סכום סך הכל

כמובן, בהנחה שהילד כבר יודע לכתוב. במידה והילד טרם למד קרוא וכתוב, ההורים יכולים לסייע לילד ברישום ולהכין טבלת מעקב עם מדבקות, כך ימחישו לו את החשיבות של מעקב אחר הכסף שברשותו. עוד שימוש נהדר למעקב הוא חיזוק יכולות החשבון – ילד שיעשה חיבור וחיסור לפחות פעמיים בשבוע במסגרת שאינה בית-הספר ישפר את המיומנויות המתמטיות שלו וגם אולי יבין שיש שימוש וערך לדברים הנלמדים בבית-ספרו. מדובר כאן ברווח חינוכי כפול, שרצוי להיצמד אליו. כאשר הילדים גדלים ויוצאים עם חבריהם לקניון, לסרט או לדוכני יום העצמאות, הם יבקשו מכם כסף. ילד שרכש את היכולת למעקב אחר הכסף שהוא מכניס ומוציא יידע שיש לו אחריות לפרט כמה כסף הוציא וכמה הכניס, כל הוצאה שתוריד את עמודת “סך הכל” תספק לו חומר למחשבה.

תאמו הוצאות
דמיינו את התרחיש הבא: הילד רוצה משחק מחשב מבוקש מאוד שיש לכל החברים שלו, והוא גם חסך היטב את הכסף שלו ויכול להרשות לעצמו לשלם 150 שקלים על משחק. אתם מרוצים מהילד שחסך זמן רב ונותנים לו ליהנות עם ההוצאה החד-פעמית, גם אם היא גדולה. אולם, כשהוא מגיע לרגע הרכישה מסתבר לו שהמוצר אזל. כפי שכולנו מנחשים, בשלב זה הרצון לקנות כבר קיים. אפילו במחיר של לקנות משחק אחר, לעיתים חדש יותר ואולי גם יקר יותר. מהרגע שהילד קיבל את ההחלטה שהוא רוכש את המשחק, הוא דמיין בראשו את המשחק ואת ההנאה שיפיק ממנו.  לילדים בגילאים צעירים עשוי להיות קשה לעמוד בפיתוי ולא לחזור הביתה עם משחק חדש, גם אם זה לא המשחק המקורי שביקשו.

חשוב לזכור שגם לנו כמבוגרים קשה לעמוד בפיתוי כשאנחנו בקניון או בסופרמרקט, אנחנו אוספים דברים שאנחנו לא בהכרח צריכים, אבל רוצים. כשההוצאות לא צפויות ואין לנו מעקב – כסף יוצא במהירות שיא. אז מה אפשר לעשות? תאמו עם הילד מראש מה ההוצאות שיכול להוציא בזמן בילוי או קניה. גם אם הילד לא יודע כמה בדיוק יעלה ההמבורגר שיאכל בקניון עם החברים או מטען חדש לטלפון, הוא יודע על מה הוא הולך להוציא את הכסף ושניכם יודעים שהכסף שהילד ייקח עמו נועד רק למטרות אלו. ניתן לבצע גם הערכה כללית של המחירים כדי לראות האם יש זליגה תיאורטית מהכסף שהילד אכן מעוניין להוציא מראש.

זכרו – ילדים נהנים מהמשחקים שלהם הכי הרבה, עד שהם קונים אותו. נורא קל לקבל את הדבר המבוקש ולאחר מכן לעבור לפנטזיה הבאה. כיום, למשחקים וצעצועים יש חיי מדף קצרים למדי, כך שילדים יכולים בקלות להישאב לרכישות מיותרות של משחקים, צעצועים או ממשקים בעלי עניין רגעי.

ניתן גם לדרבן את הילד לרכישות טובות ע”י “סבסוד” – השתתפות חלקית של ההורים בדברים שמיטיבים עם הילד, כגון ספרים או מזון בריא (מוצרים שברוב המקרים זולים הרבה יותר ממשחק לאקס-בוקס או אוזניות אלחוטיות). גם סבסוד הוא חלק מהעולם הפיננסי והחינוך שנרצה להקנות לילדינו.

לתת לפי הצרכים – אבל תמיד צריך
הורים רבים מעדיפים לא לתת דמי כיס במתכונת קבועה אלא לתת לילד כשהוא צריך את הכסף – כשהוא יוצא לבילוי או רוצה לקנות משהו מסוים. על פניו נדמה שזו גישה עדיפה, במקום להוציא בקביעות מוציאים רק במקרים מסוימים. ומנגד, המציאות מראה שעדיף שייצא סכום קטן מדי שבוע או שבועיים, מאשר שייצאו סכומים גדולים הרבה יותר כמה פעמים בחודש. גם אנחנו ההורים צריכים מעקב. רק שבסוף, בין המשכנתא לקניות הביתה, קשה לראות כמה כסף נתנו לילד שמגלה את עולמו ע”י קניות של מה שהוא אוהב. לעומת זאת, כשנותנים לילד סכום קבוע- התחנה הראשונה שלו בדרך להוצאה היא לא ההורה אלא הוא עצמו. במקום לפנות ישר להורים כאל כספומט מהלך, הילד יבדוק האם יש לו את הכסף לכך. במידה ואין, חלק מהילדים יוותרו על ההוצאה, חלק ימתינו כמה שבועות עד שיהיה להם מספיק, והשאר יפנו להורים בבקשה שישלימו להם. ואז תדעו שהילד בא אליכם אחרי שהשקיע מחשבה כלכלית מסוימת לפני.
בנוסף, ילדים אוהבים להרגיש עצמאות. והורים רוצים לגדל ילדים עצמאיים, חזקים, כאלה שיודעים להסתדר בעולם. מתן קצבה קבוצה מאפשר לילד לנהל את כספיו באופן עצמאי וללמד את הערך של הכסף.

לסיכום, הצורך החברתי של ילדים להשתייך לקבוצה ולהיות כמו כולם, לצד תרבות השפע והצריכה של ימינו יכולים להביא למצב שהילד לומד התנהלות לא רצויה בפן הכלכלי. כאן זה המקום שלנו כהורים להציב גבולות ולחנך את ילדינו. כשאנחנו בונים רשימה של צרכים עם הילד, והילד רוצה לנצל תקציב גדול ומופרז, בהחלט יש מקום לדון איתו על כך ואף ולהראות לו שאין זה דבר של מה בכך. במאזן החיים, כמו במאזן הפיננסי, לא תמיד קל לראות רווח והפסד. מה שהילדים יראו כהפסד ייתכן שיתברר להורים כרווח ולהפך. לכן, רצוי להנחיל ערכים כלכליים, ערכים של אחריות אישית ומחשבה מעמיקה בהוצאות שלנו. ייתכן שבסוף, זה מה שירים לנו את הכלכלה בארץ.

תוכן עניינים

כדאי לקרוא גם

ליצור אתכם קשר בנושא חינוך פיננסי לגיל הרך – כך נלמד את ילדינו!?

כתבות מומלצות

איתור קופות גמל

איתור קופות גמל- דברים שחשוב שתדעו

איתור קופות גמל- דברים שחשוב שתדעו: אחרי שמשתחררים מהצבא ומתחילים לעבוד הרבה צעירים עוברים עבודות רבות עד שהם מוצאים מקום קבוע ובכל מקום עבוד מפרישים

השוואת קרנות פנסיה

השוואת קרנות פנסיה

השוואת קרנות פנסיה: כל אחד ואחת מאיתנו צריכים קרן פנסיה. בין אם אנחנו עובדים שכירים שהעבודה שלנו מפקידה עבורנו כספים לקרן כזו או אחרת ובין

ליצור אתכם קשר בנושא חינוך פיננסי לגיל הרך – כך נלמד את ילדינו!?