כיצד המדבקות האדומות ישפיעו על השוק הישראלי? ומה תהיה ההשפעה הצרכן? ובכלל, למה שמדבקה אדומה קטנה בכלל תשנה משהו בהרגלים שלנו?..
איך חוק נולד?
בשנת 2016 ועדת האסדרה של תחום המזון הבריא פרסמה המלצות עקב ממצאים אודות בעיית תזונה במדינת ישראל. נמצא כי מחצית מהישראלים סובלים מהשמנת יתר, מה שבעבר כונה תופעה כיום נחשבת למחלה, לפי הצהרת משרד הבריאות. במעשה הזה אנחנו מצטרפים לקבוצה לא מכובדת של מדינות שארגון הבריאות העולמי קטלג כמדינות הנוטות להשמנת יתר, כאשר הידועה ביותר היא ארצות הברית – מדינת המזון המהיר. בארה”ב המחלה הנפוצה ביותר היא השמנת יתר, ולרוב המקרים היא מובילה להתקפי לב שהם גורם המוות הנפוץ ביותר בעולם המערבי. במדינת ישראל, 14% מגורמי המוות בישראל הם מחלות לב וכ-5.2% ממקרי המוות נגרמים עקב סכרת – שני גורמים שההסתברות לקבלם גבוהה במיוחד אצל אנשים הסובלים מהשמנת יתר.
הועדה קבעה כי על מדינת ישראל לעשות 3 – דברים לשיפור התזונה והבריאות של כולנו:
-
לסמן בסימון אדום מוצרים שיש בהם ריכוז גבוה במיוחד של סוכר, שומן רווי ונתרן, כך שידע הציבור על הסכנה הקיימת בצריכת מזונות אלו.
-
לסמן לחיוב מוצרים בריאים כאשר אז הועדה הציעה מדבקה ירוקה.
-
הגדלה של הטבלה המרכזת את רכיבי התזונה והבלטתה כך שתמשוך את עין הציבור לראות אילו רכיבים הוא מכניס לגוף שלו
הנושא העיקרי שיושם הוא הסימון האדום של מוצרים בעלי סיכון גבוה, והוא אף היה אמור לחול כבר במארס 2017. תאגידי המזון לחמו בכנסת כדי לשכנע את משרד הבריאות לביטול החוק. אחת הסוגיות השנויות במחלוקת שבהן הכריעה הוועדה היא סימון הגבינה הצהובה. הועדה החליטה כי עם כניסת הרפורמה לתוקף תקבל הגבינה הצהובה סימון אדום בשל ערכי הנתרן הגבוהים שלה. מדובר במוצר נמכר מאוד וחברות המזון לחצו למנוע את הסימון על מוצר זה, מה שעורר סערה בזמנו. עקב כך הוחלט לבסוף לדחות את הסימון האדום לינואר 2020 וכיום כבר ניתן לראות את הסימון על המדפים.
החוק ברור וישיר מאוד, ונקבעו בו תקנות חד-משמעיות אודות גודל הסמל ומיקומו על האריזה, כך שיהיה בולט ונגיש לציבור.
ההשפעה על יבואני ויצרני המזון
חוק הסימון התזונתי מחייב את כל סוגי המזון בישראל לעבור רגולציה דרך משרד הבריאות. מעבדה ייעודית של משרד הבריאות אחראית לפקח על המוצרים, לוודא שהן מקיימות את החוק ואף להרכיב לכל מוצר “דנ”א תזונתי” משלו, שיוודא שסימון המוצרים מתקיים כהלכה. הדגש העיקרי נועד לוודא שאכן קיימת הלימה בין הכתוב על גבי האריזה למוצר בפועל ולכן, גם טעות תמימה ברישום התזונתי עלולה להוביל להליך משפטי.
אותו זמן רב שלקח לחוק להיכנס לתוקף, אפשר ליצרני המזון בישראל וליבואני המזון להתאים את מוצרי המזון שלהם כך שלא יידרשו לקבל את הסימון האדום, שעלול להביא לירידה בביקוש המוצרים. ואכן, יצרנים רבים הורידו כמויות סוכר, החליפו את השומן הרווי בשומנים אחרים והשתמשו בתחליפים במקום סוכר ונתרן. בינואר 2021, בשנה הבאה, החוק יחיל את הפעימה השנייה שלנו שאמורה להביא לשינוי יותר רחב ולסימון מוצרים בריכוזים נמוכים פחות ממה שמגדיר החוק כיום, ועל אף שיש מספר יצרני מזון שמנסים לעכב את החוק, ככל הנראה שהוא יצא לפועל בתאריך שנקבע ויקדם את האג’נדה של משרד הבריאות להוקיע ככל הניתן צריכה שאינה בריאה.
ומה יוצא לנו מזה?
מטרת החוק ומטרת משרד הבריאות היא להגביר את המודעות של הצרכן הישראלי כלפי המזון שהוא צורך. כאשר אנו מודעים יותר לערכים התזונתיים של מה שנכנס לנו לגוף, יותר קל לנו לקחת אחריות אישית ולקבל החלטה מה כדאי לנו לצרוך ומה לא.
סימון המוצרים הוא מאוד בולט וקשה להתעלם ממנו, כך שגם בלי להסתכל על אותה טבלת ערכים תזונתיים אנו יכולים להימנע מצריכה של מזון בעל ריכוזים חריגים של חומרים שאינם בריאים לנו, כגון נתרן ושומן רווי. כך ניתן כבר בסופרמרקט להשוות בין המוצרים, לבחור את הבריא יותר ולקדם אורח חיים בריא עבורם ועבור משפחתם. יתרה מזאת, החוק לא מסייע רק לציבור הרחב, אלא גם בפרט לצרכנים הצורכים תזונה מסויימת עבורם, כגון חולי סכרת או אנשים שצריכים לאכול בריא בהמלצת הרופא. מדובר באמצעי יעיל מאוד המאפשר לנו לתכנן תזונה מאוזנת ובריאה, בעוד שאין לכך השלכות שליליות ישירות על הצרכן – מחירי המזון לא אמורים להשתנות כלל עקב החוק.
